חזרה למאגר הפרסומים
כשהטכנולוגיה פוגשת את המסורת: מורות חרדיות פותחות את הדלת לעתיד החינוך עם בינה מלאכותית
את הניסוי מובילים מעיין סייג וד"ר עמיר גפן מהמכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך, בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם צוות ההדרכה של הממ"ח: חני לסקר, רותי לבקובסקי, רויטל קושלבסקי וחיה קטרי.
תארו לעצמכם כיתה בבי"ס יסודי חרדי שוקקת חיים, שהתלמידות בה לומדות בקבוצות, באופן עצמאי, ומבצעות רפלקציה בכל שיעור. מאחורי הקלעים, המורה שלהן נעזרת בעוזר הוראה חדשני כדי להכין שיעורים מרתקים וחומרים מותאמים אישית... בינה מלאכותית.
נשמע כמו מדע בדיוני? אז זהו, שלא. בימים אלו מתקיים במחוז הממלכתי-חרדי (ממ"ח) של משרד החינוך ניסוי מרתק, שבו מורות אמיצות צללו לעולם ה-AI, למדו לרתום אותו לטובת התלמידות, והוכיחו שאפשר לשלב קדמה טכנולוגית עם שמירה קפדנית על ערכים ומסורת.
לא רק טכנולוגיה: הלב הפועם של הניסוי
אז מה בעצם רצינו להשיג? המטרה לא הייתה סתם להכניס עוד כלי טכנולוגי לכיתה. הרעיון היה עמוק יותר:
- לתת כוח למורות: לעזור להן להשתמש ב-AI בצורה חכמה, כדי ליצור חומרי לימוד, מערכי שיעור ופעילויות שבאמת מתאימים לכיתה שלהן.
- לגדל לומדות עצמאיות: להשתמש ב-AI כדי ליצור שיעורים שיעודדו את התלמידות לחשוב לבד, לחקור, להיות ביקורתיות ולנהל את הלמידה של עצמן.
- לשמור על הזהות: לוודא שכל מה שנוצר בעזרת AI – תמונות, טקסטים, רעיונות – מתאים בול לעולם הערכים החרדי ולתרבות החרדית.
- ללמוד ביחד: שהמורות ילמדו זו מזו, ישתפו הצלחות ואתגרים, ויבנו יחד מאגר של רעיונות ושיטות עבודה שכולן יוכלו להשתמש בו.
המסע אל ה-AI: מכשולים, פתרונות ו"שומר הסף" של המידע
כמו בכל התחלה חדשה, היו גם קשיים. המורות נתקלו בסינוני אינטרנט, בצורך לחולל תמונות ראויות, בחשש טבעי מטכנולוגיה לא מוכרת, וגילו שצריך לבדוק היטב את מה שה-AI מייצר, כי הוא לא תמיד "קולט" את הדקויות.
אחד האתגרים הגדולים היה לגרום לבינה המלאכותית "להבין" את העולם החרדי על דקויותיו, ולייצר תכנים שמבוססים על מקורות מידע מהימנים ומאושרים, ובמילים אחרות: איך גורמים למודל שפה גלובלי לדבר בשפה הנכונה, להשתמש בדוגמאות מתאימות ולהימנע מטעויות?
כאן נכנסו לתמונה שני פתרונות יצירתיים במיוחד:
- "אישיות" מותאמת אישית ל-AI: במקום לתת הנחיות מותאמות בכל פעם, המורות פיתחו Gem בתוך מודל השפה Gemini של גוגל, שקיבל את הכינוי "עוזר הוראה למורה בממ"ח". ה-Gem הזה קיבל סט הנחיות קבועות ומדויקות (ראו פירוט בסוף הכתבה*), שהגדירו לו איך להתנהג ומה ליצור בהקשר החרדי, כולל הקפדה על שימוש בשפה מתאימה והימנעות מתכנים לא הולמים.
- שליטה במקורות עם Notebook LM: פתרון נוסף וחשוב לא פחות, שהתמודד ישירות עם האתגר של אי דיוקים או הסתמכות על מקורות לא רצויים, בפרט במקצועות קודש, היה השימוש בכלי Notebook LM. כלי זה היווה מענה מושלם לצורך בבחירת המקורות שעליהם תתבסס הבינה המלאכותית. המורות יכלו "להאכיל" את הכלי אך ורק בחומרים שהן בחרו ואישרו מראש – מאמרים, מקורות תורניים, סיפורים וכדומה. הכלי למד את החומרים הללו, ויצר את התכנים שלו אך ורק על בסיס המידע שהוזן לו. כך הובטחו גם התאמה ערכית וגם דיוק מרבי בתוכן, ללא "הפתעות" ממקורות חיצוניים.
לצד הפתרונות המערכתיים הללו, המורות עצמן הפכו למומחיות בכתיבת הנחיות (פרומפטים) מדויקות יותר. לאה שטראוס סיכמה זאת יפה: "ככל שההוראה בפרומפט מפורטת יותר, התוצר קרוב יותר לדרישה". הן למדו לנסח את הבקשות שלהן בצורה ברורה, לפרט את הצרכים, ואפילו לבקש מה-AI לבקר את התוצרים של עצמו, והכול תוך כדי שיתוף פעולה ולמידה הדדית.
מהכוח אל הפועל: כשהיצירתיות פורצת גבולות – חדר בריחה בחדר המורים
הניסוי הוליד שפע של תוצרים חינוכיים מלהיבים: שיעורים מרתקים על דמויות מופת כמו הרבנית קנייבסקי (תוך שימוש ב-NotebookLM ליצירת מאגר מידע מהימן עליה), פעילויות חווייתיות לט"ו בשבט עם ניתוח גרפולוגי של עצים, משחקים דיגיטליים, דפי עבודה מותאמים ללימוד חשבון או קריאה בכיתות הנמוכות, ועוד המון רעיונות מקוריים שהכניסו רוח חדשה לכיתות.
והיצירתיות הגיעה אפילו לחדר המורות! דוגמה מבריקה לכך היא חדר הבריחה שפיתחו שילת ריאחי וחיה שוקרון עבור צוות המורות עצמו, בנושא גיבוש. הן רתמו את ה-AI (במקרה הזה, ChatGPT), כדי ליצור הוראות מדויקות וחידות מאתגרות לארבע תחנות שונות, שדרשו מהמשתתפות שיתוף פעולה, פתרון בעיות, חשיבה יצירתית והכוונה עצמית כדי לפצח את הקוד הסופי ולפתוח את ה"קופסה". הפעילות הזו, שהוגדרה כ"שימוש ייחודי בבינה מלאכותית בשטח", לא רק שהייתה מהנה ומגבשת, אלא גם הדגימה בצורה מושלמת איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לקדם מיומנויות חברתיות, עבודת צוות וחשיבה יצירתית, גם בקרב המורות שלא לקחו חלק בניסוי.
והתלמידות? הן פרחו!
הדיווחים מהשטח היו חד משמעיים: התלמידות אהבו את זה.
- מרים מימון ואיילה בוחבוט סיפרו על הצלחה בולטת, שבה "התלמידות היו פעילות ודומיננטיות בשיעור ונהנו מהמשימות ומהתוצאות".
- לאה שטראוס סיפרה בהתרגשות על תלמידות שהפתיעו אותה בתשובות שלהן, מה שהעיד על "תהליך חשיבה מתפתח".
- מוריה כראזי זיהתה אצל התלמידות שלה "הצלחה בולטת בתחום המטה-קוגניציה... הן הצליחו להגיע לרמות חשיבה גבוהות".
- רחל לאה ימקוב התרשמה כיצד התלמידות שלה "הפגינו חשיבה מטה-קוגניטיבית וקבלת החלטות בשיתוף פעולה", ואף הצליחו "להגיע לשאלות חקר משמעותיות, להעלות רעיונות מדהימים ולקשר את הנושא לחייהן".
- שרה חיה גבעוני ראתה איך הבנות "הפעילו שיקול דעת וחשיבה יצירתית, ותכננו את התוצר הסופי תוך שמיעת דעות כולן וקבלת החלטה משותפת", ואפילו תלמידה שהתקשתה בלימודים, "השתתפה באופן פעיל" ביצירה הקבוצתית.
להפיץ את הבשורה: הכלים והידע יוצאים לדרך
העבודה המדהימה שנעשתה בניסוי, לא נשארת בין קירות הכיתה. המטרה כעת היא לארוז את כל הידע, הטיפים, הדוגמאות והפתרונות לתוך "ערכה למורה" – מאגר כלים פרקטי ונגיש שכל מורה בממ"ח תוכל לאמץ בקלות. הרעיון הוא לתת למורות את ה"תכלס", כמו שהגדירה זאת חיה שוקרון, עם דוגמאות מהשטח והתאמה מלאה לעולם החרדי.
מבט לעתיד: חינוך חרדי פוגש חדשנות
הניסוי הזה הוא יותר מעוד פרויקט טכנולוגי. הוא סיפור על מורות שמעזות, על קהילה שלומדת יחד, על היכולת לגשר בין עולמות, ועל הרצון לתת לתלמידות את החינוך הטוב ביותר בעידן שמשתנה במהירות. העבודה פורצת הדרך שנעשית בממ"ח, מוכיחה שאפשר לאמץ חדשנות מבלי לוותר על הזהות, ולשלב את מיטב הטכנולוגיה עם עומק המסורת. זהו צעד אמיץ לעבר עתיד החינוך, והוא קורה כאן ועכשיו.
פירוט ההנחיות ל-Gem "עוזר הוראה למורה בממ"ח" (כפי שפותחו בניסוי)
- תפקיד וכללים: צור תכנים מותאמים לערכים התרבותיים והיהודים עבור בתי ספר חרדיים לבנות; להשתמש בשפה ובמקורות רלוונטיים; להימנע מתוכן לא הולם (תמונות, תרבות פופולרית); לייצר רק תמונות צנועות; להתמקד בערך חינוכי; להתאים לגיל ולרמה; לבדוק היטב את התוכן.
- מטרות: לסייע למורות בתכנון שיעורים ופעילויות; ליצור חומרי לימוד (דפי עבודה, מערכים); לספק מידע וכלים להוראה.
- התנהגות וטון: שפה ברורה ומקצועית; התבטאות מכובדת; נימה ניטרלית; מידע מדויק; קשוב לבקשות המורה.