חזרה למאגר הפרסומים
תודעה אנושית
הַכָּרה, כּלל החוּשים והתכוּנות של אדם שבּאמצעותם הוא תופס וּמרגיש את המציאוּת | Human Consciousness
8.5.2025
דבר העורכת
נעמה כהן, צוות המו״פ
הם חזרו עם מזוודות גדושות; קופסאות פח מלאות שוקולד (שנשארו איתנו עד היום), שתי בובות של שומרי ארמון המלכה ושלל מזכרות נוספות שהיה נהוג להביא מחו״ל בימים שעוד היו הבדלים בתרבויות ובשפע המוצע בחנויות. מבחינתי, הכי מרגש היה בית הבובות המודולרי - מצאתי את עצמי מפרקת ובונה אותו מחדש מדי יום.
בין שלל הפריטים היה ספר לבן בכריכה רכה שהיפנט אותי. ציוריו של אשר בעיפרון שחור, עשירים בפרטים, רגישות ותעתועים: המדרגות עולות או יורדות? אלו דגים לבנים או ציפורים שחורות? משחקי הפרספקטיבה העניקו לי, בדיעבד, את האפשרות להתבונן מחוץ לסיטואציה ולא רק לשהות בתוכה. במיוחד היד המציירת את עצמה, כאילו בלי האחת לא הייתה מתקיימת השנייה - כמו לוּפ קיומי.
בזכות אותה יד שקטפה את הפרי האסור מעץ הדעת, ניתנה לנו היכולת להבין ולצייר את עצמנו במו ידינו ולשאול שאלות הנעות במעגל אינסופי. השאלות בוראות את המציאות וזו בוראת אותן בחזרה. הציור תמיד חי וקיים, והשאלה נותרת פתוחה - אדם המכוּנֶה תודעה או תודעה המכוּנָה אדם.
**זהירות! לפניכם גיליון מעט פילוסופי על שאלות שחייבות להישאל בעבר, בהווה ובעתיד - כל עוד התודעה תאפשר להן להישאל.
-
"ההוויה קובעת את התודעה" | קרל מרקס
שאלה:
לאיזו מילה קצרה, בת 3 אותיות, יש יותר מ 9 מיליארד פרשנויות? (תשובה בסוף הגיליון)
תודעה אנושית
ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ
תודעה היא המודעות של יצור חי לעצם קיומו, למאפייניו ולחוויותיו. היא מאפשרת לכל יצור לחוות רצונות, מחשבות ורגשות באופן ייחודי, ומהווה הבחנה מרכזית בין יצור חי אחד לשני. התודעה היא המאפיין המובהק כוללת חוויות מודעות, הכרה-עצמית, סובייקטיביות ויכולת הבנת היחסים בין הזהות האישית לבין הסביבה.
תוכן התודעה מתאר את המידע המודע של האדם, שנקבע ברובו על ידי גירויים שבהם הוא מתמקד ועל ידי זיכרונות שהם מעוררים בו. ידע זה נוגע גם לתהליכי מטא-קוגניציה – הכרה בתהליכים מנטליים.
התודעה עשויה להתקיים גם בהיעדר שפה פורמלית, והיא תופעה רחבה יותר מאשר היכולת לתקשר באמצעים מילוליים.
תודעת הלמידה
ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ
התודעה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי למידה, לא רק בהיותה מאפשרת מודעות לחוויות, אלא גם בהשפעתה על עיבוד, זכירה והבנת מידע.
תודעה כמרכיב מרכזי בעיבוד מידע חדש מאפשרת לא רק זכירה אלא גם הבנה מעמיקה - היא מחברת בין חוויות חדשות לידע קודם, מחזקת הבנה ומסייעת בלמידה מניסיון.
היא חיונית לפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית ומשפיעה על התפתחות קוגניטיבית, רגשית ומוסרית. הוגים שונים הציעו גישות להבנתה:
- פיאז'ה ראה בתודעה שלב התפתחותי שבו הילד בונה תפיסת עולם דרך אינטראקציות סביבתיות.
- ויגוצקי הדגיש את השפעת הסביבה החברתית והשפה, וראה בלמידה ובחשיבה תהליכים חברתיים.
- שטיינר הציע גישה הוליסטית המשלבת רגש, רצון וחשיבה, ותומכת בחינוך המאפשר חוויית תודעה יצירתית ומאוזנת.
תודעה היא יותר ממודעות למידע - היא היכולת להבין ולהפעיל מחשבות באופן שיטתי ומעורב. הבנת התהליכים המנטליים בלמידה מאפשרת שיפור דרכי למידה, פיתוח חשיבה ביקורתית וזכירה יעילה יותר.
לדעת הכל
באדיבות ינץ לוי, מחבר סדרת הספרים ׳הרפתקאות דוד אריה׳ (הוצאת כנרת זמורה דביר), מתוך הפרק ׳מה דוד אריה עשה כשהוא ידע הכול?׳
-
[1]
"הָאִי נְתוּנְיָה הוּא אִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הָאִי נִרְאֶה כְּמוֹ כִּפָּה עֲנָקִית וּכְחֻלָּה בְּלֵב יָם.״ [...] ״נִגַּשׁ אֵלַי דַּיָּל הַמְּקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמְּבַקְּרִים בָּאִי. הוּא נִרְאָה כְּמוֹ אָדָם רָגִיל, חוּץ מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: לַמֵּצַח שֶׁלּוֹ הָיָה מְחֻבָּר רְכִיב חַשְׁמַלִּי.
הוּא גַּם הִרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם, שֶׁעֲדָשָׁה אַחַת שֶׁלָּהֶם הָיְתָה שְׁקוּפָה וְהַשְּׁנִיָּה — אֲטוּמָה. הוּא פָּנָה אֵלַי וְאָמַר, 'שָׁלוֹם, דּוֹד אַרְיֵה.'
"'מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ מָה שְׁמִי?' שָׁאַלְתִּי.
"'עוֹמְדִים לִרְשׁוּתִי כָּל הַנְּתוּנִים עָלֶיךָ,' הֵשִׁיב לִי." -
[2]
"הִסְתּוֹבַבְתִּי בִּרְחוֹבוֹת נְתוּנְיָה וְרָאִיתִי שֶׁהַבִּינָכֹּל מֻרְכָּב עַל הַמֵּצַח שֶׁל כֻּלָּם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. יְלָדִים לֹא הָיוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. לְמַעֲשֶׂה, לֹא הָיוּ בִּכְלָל בָּתֵּי סֵפֶר בִּנְתוּנְיָה. הַבִּינָכֹּל חֻבַּר לַמֵּצַח שֶׁל כָּל תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד, וְכָךְ יְלָדִים לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִלְמֹד שׁוּם דָּבָר, כִּי הֵם קִבְּלוּ אֶת כָּל הַמֵּידָע הַיְשֵׁר לַמּוֹחַ. לֹא הָיוּ גַּם אוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת אוֹ בָּתֵּי סֵפֶר שֶׁל מְבֻגָּרִים. אַף אֶחָד לֹא לָמַד שׁוּם מִקְצוֹעַ, כִּי כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת וְהָיוּ בְּקִיאִים בְּכָל הַנּוֹשְׂאִים." -
[3]
"כֻּלָּם יָכְלוּ לְדַבֵּר בְּכָל שָׂפָה בָּעוֹלָם. כֻּלָּם הִכִּירוּ אֶת כָּל הַשִּׁירִים, כָּל הַסִּפּוּרִים, כָּל הַכּוֹכָבִים, כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת, כָּל הַהִיסְטוֹרְיָה, כָּל הָאֲרָצוֹת וְכָל דָּבָר אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כָּל מָה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת הָיָה לִשְׁאֹל אֶת הַבִּינָכֹּל שְׁאֵלָה, וּמִיָּד הַמֵּידָע הוֹפִיעַ בָּרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם, וְהֵם יָדְעוּ כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת." [...] ״׳אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַבִּינָכֹּל!' הֶחְלַטְתִּי. 'אֲנִי רוֹצֶה לְהַרְכִּיב אוֹתוֹ וְלָדַעַת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם כְּמוֹ תּוֹשָׁבֵי נְתוּנְיָה.' "מִיָּד נִגַּשְׁתִּי אֶל מַעְבָּדָה לְהַתְקָנַת בִּינָכֹּלִים. הַמַּעְבָּדָה נִרְאֲתָה כְּמוֹ חֲנוּת רְגִילָה. נִכְנַסְתִּי פְּנִימָה. מֵאֲחוֹרֵי דֶּלְפֵּק עָמְדָה אִשָּׁה בְּחָלוּק לָבָן.
ראיון עם ינץ לוי
״בעולם שבו הכול זמין, יש סיכוי שנפגעת הסקרנות. אדם שהוא לא סקרן, עבורי, אם להתנסח בצורה חדה, הוא אדם קצת מת. משתי בחינות: מבחינת השכלה אבל יותר חשוב מכך מבחינת היכולת להשתנות. וללא סקרנות לא נוכל להשתנות. דרווין כבר לימד אותנו שמי שלא משתנה, לא שורד.״
הספר "הרפתקאות דוד אריה באוקיינוס הטיבטי" פורסם ב-2014, מעל 10 שנים משמעותיות בהתפתחות הטכנולוגית. בשיחה קצרה עם המחבר, ינץ לוי, שוחחנו על הפרספקטיבה שלו:
בנתוניה, כשהידע (הלימוד) כבר קיים במכשירים, מה מספק לילדים מסגרת וסדר יום? (חינוך) האם יש גם הזדמנות להתפתחות חדשה למרות סכנת השיתוק?
"הסקרנות היא הדחף האנושי מול אי-ודאות. בנתוניה אין מרכיב של אי-ודאות בחיים, ולכן אין סקרנות ואין בה צורך.
"וגם הוא טומן בחובו סכנות רבות. ואנחנו, ובייחוד מערכת החינוך, צריכים להבין כיצד לעשות שימוש נכון בטכנולוגיה המאפשרת גישה מיידית לידע ומידע רבים כל כך במכשיר הזה.
מהבחינה הזו, הסיטואציה שמתוארת בהרפתקאה הזו לא רחוקה בעיניי מהמצב כיום. בסופו של דבר, אנחנו חיים בעידן של גישה מוחלטת לידע בדומה למה שמתואר בהרפתקה. נכון, אין לנו "בינכול", אבל כשחושבים על זה - אנחנו לא רחוקים משם, עם מכשיר קטן אחר - הטלפון הנייד - שיש בו לכאורה תשובות להכול.
בעיני נפתחת פה הזדמנות חדשה. המסגרת המסורתית של הוראה פרונטלית משתבשת, ולכן אפשר לחשוב מחדש על מה באמת חשוב ללמד. לשנות את המקצועות המסורתיים, להוסיף מקצועות ונושאי לימוד חדשים. לדוגמה, שיעור ׳שאילת שאלות׳, שבו תלמידים שואלים כל שאלה שמעניינת אותם ויוצאים לחקור אותה בהנחייה ובהדרכה. זה שיעור שהיסוד שלו הוא הסקרנות של התלמיד.
"אבל חשוב לזכור שיש תשובה אחת שלא ה"בינכול" ולא הטלפון הנייד יכולים לספק לנו: הכרת העצמי. וכאן עולה החשיבות של למידה משמעותית, בחיבור אישי לנושא, במה שמכוֹנוֹת לעולם לא יוכלו לתת. למידה שאין בה מרכיב של הכרת העצמי הספציפי של התלמיד או התלמידה היא תמיד חסרה.
כשדוד אריה אומר שהחיים הם הרפתקה, הוא אומר לנו שהחיים הם מסע למידה, ושהם כוללים כל מה שהרפתקה טובה מצריכה: אי ודאות, סקרנות, מאמץ, תושייה, גילוי עצמי, עמידה באתגרים ונכונות להיכשל. רק כך אנחנו לומדים. ודוד אריה אומר בפירוש: 'אני לא רוצה לדעת מה קורה בסוף'. מבחינה רגשית ואנושית זו הצעת גישה לחיים - התייחסות לאתגרי החיים כהרפתקה.
האני העתידי
חוויית התודעה בעתיד והשפעתה על המדע ועל הטכנולוגיה של המאה ה-21
פרופ׳ דוד פסיג, עתידן, מחבר הספר האני העתידי
התודעה של "האני" נחשבת לאחת הסוגיות הבוערות והמעניינות במאה ה-21, ועם זאת מעט מאוד נכתב על החוויה המלווה אותה. בספרי האחרון, "האני העתידי", שנכתב כחלק מסדרת ספרים העוסקים בחקר העתיד, אני מטפל בחוויה זו, המכונה "קווליה", ומסמן את המשך התפתחותה. כדי לזהות כיצד תשתנה תודעת האני בעתיד, הספר בוחן את הידוע לנו עד כה על התודעה ועל הדרך שבה האני חווה אותה, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, כפי שהדבר השתקף בהגות הקדומה ובמדעים המודרניים.
המושג "קווליה" (בלטינית: Qualia) מתאר את האיכויות הפנימיות והסובייקטיביות של החוויה – כמו איך מרגיש צבע, צליל או רגש. אפשר לחשוב עליו כעל "התחושה של להיות אני".
לאורך האבולוציה האנושית, הקווליה עברה שינוי עמוק: מהתחושות הראשוניות והבלתי מובחנות של אבותינו הקדומים – תחושות שהיו מחוברות בטבעיות לעולם שסביבם – אל התודעה המורכבת, המודעת לעצמה ולעיתים גם הכואבת של בני האדם המודרניים. בעשרת אלפים השנים האחרונות, החוויה האנושית עברה מסע: ממצבים של חיבור מיסטי ודתות עתיקות, אל עידן שבו אנחנו בוחנים את עצמנו בכלים של תבונה, מדע וחקירה פנימית.
בספר מתוארים כלי המדידה החדשים, שמזהים את קיומה ואת רמת עוררותה של התודעה, והוא מנתח את הדפוס של שלבי הפצעתה ואת חווייתה בקיום הפרטי והקולקטיבי של המין האנושי.
כחוקר עתידים, יש לי עניין מיוחד בזיהוי השלב הבא באבולוציה של חוויית תודעת "האני". ניתן למשל לצפות, שבעתיד תודעת האדם תתפתח לשלב חדש – "תודעה קוונטית" – שבו נבין את החוויה האנושית בעזרת עקרונות הפיזיקה הקוונטית. בשלב זה, ייתכן שנחווה את העולם באופן שונה לגמרי: תחושות ותפיסות יתעוררו מתוך אינטראקציה עמוקה עם חפצים וחומרים הסובבים אותנו, כאילו התודעה עצמה משתלבת במרקם הפיזי של המציאות.
קווליה זאת תוביל את האנושות לעבר שלב מתקדם מאוד בציביליזציה האורבנית של המאה ה-21. היא תביא בכנפיה מדעים חדשים, תגליות פורצות דרך, הגות פילוסופית שונה, תורת הכרה רעננה, כלכלה אחרת וטכנולוגיות שהדעת מתקשה להאמין בהיתכנותן בתחילת המאה ה-21.
האדם רק עשה את צעדיו הראשונים באבולוציה שלו, וכל החוששים מפני טכנולוגיות תבוניות לוקים בקוצר רואי. חקר אבולוציית התודעה, וחקר הקווליה המתלווה אליה בכל שלב בהתפתחותה, מציעים מפת דרכים עבור האנושות - מפה שיש בכוחה להסביר טוב יותר את מקומה במסעה בקוסמוס.
-
אין דרך אחרת להבין אלא על ידי השתתפות אקטיבית ביצירה | דן לסרי
-
מתוך הפוסט: מה הפירוש של "להבין"?
Offloading
צוות הסק;ופ
החלפנו בינינו מבטים. שתֵינו ראינו שיש פה פוטנציאל לחברות - גם לפני שהחלפנו מילה. ובאמת - די מהר גילינו שיש בנינו לא מעט מן המשותף ונרקמה בינינו תחושה נינוחה ונעימה.
לקראת סוף המפגש, החלפנו בינינו טלפונים.
בעצם, האם זה אכן מה שקרה? או שמא זה פשוט ביטוי שנטמע? "החלפנו" "בינינו" "טלפונים"
למעשה, מה שבאמת קרה זה שהצמדנו את הטלפונים אחת לזה של השנייה - עבר רטט קל ועל הצג הופיעה שאלה הנוגעת לפקודה - לאשר העברה? "כן," הקשנו שתינו (זה ה-I DO החדש)
למעשה, אין לי את המספר שלה. כלומר - הוא נמצא במכשיר הנייד שלי, "הטלפון החכם", אבל… לי - אין ידע התומך בהתקשרות איתה. התודעה שלי נותרה בדיוק כפי שהייתה. שום ספרה לא נטמעה.
מה קורה לתודעה המתמזגת עם טכנולוגיה? הפרדוקס הוא שככל שאנו מרחיבים יכולות באמצעות מכשירים, התודעה עצמה מצטמצמת. מידע שפעם היה בתוכנו הופך לחיצוני - תופעה המכונה "פריקה קוגניטיבית" Offloading. זו יוצרת תודעה המתמחה בתפעול ולא בזכירה. מחקרים מראים פעילות מופחתת בזיכרון אצל הנשענים על טכנולוגיה. אולי תפקיד התודעה החדש הוא לעבד מידע מורכב, לחשוב ביקורתית וליצור קשרים יצירתיים. האתגר האמיתי הוא לפתח תודעה שיודעת מתי להישען על טכנולוגיה ומתי לפתח יכולות עצמיות. כך שמה שמגדיר אותנו הוא לא המידע שאנו אוצרים, אלא האופן שבו אנו מבינים אותו ויוצרים ממנו משמעות.
טוב נו, אז לפחות שיעשו גם כביסה!
-
"מחשבה שאינה מתגבשת על הנייר כאילו לא נוצרה. רק ברגע שביטאתיה בכתב אני תופסת אותה במלואה" | חנה סנש
-
מתוך הפרק ״הליכה לקיסריה״, ההסכת ׳שיר אחד׳, תאגיד השידור הציבורי
מגמות עתיד
האם אנו בדרך לתודעה שמעבר לגבולות האנושיים?
ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ
טשטוש הגבולות בין אדם למכונה, התפשטות האינטליגנציה המלאכותית וטכנולוגיות קוונטיות עשויות להוביל לתחום חדש של תודעות שאינן אנושיות ולפתוח דלתות לתודעה מעבר למוכר לנו כיום.
טכנולוגיות מתקדמות כמו נוירו-טכנולוגיה, השתלת שתלים מוחיים וחיבור בין המוח האנושי למחשבים מרחיבים את היכולות הקוגניטיביות ויוצרים קשרים חדשים בין מחשבות, רגשות וזיכרונות. בעתיד הלא רחוק ניתן יהיה "להוריד" חוויות או ידע ישירות למוח, ומחשבים יפעילו תהליכים קוגניטיביים במקביל לאדם. מיזוג כזה עשוי ליצור "תודעה משולבת" - יצור חדש שאינו אנושי במובן המסורתי, אך עדיין שייך למערכת הקוגניטיבית של האדם.
ייתכן שנפתח "תודעה קיברנטית" שבה המוח האנושי יקבל תמיכה מבחוץ, מבינה מלאכותית שתהיה חלק אינטגרלי מהמחשבה וההרגשה האנושית. שינויי אקלים וטכנולוגיות חדשות עשויים להוביל ל"תודעה קיבוצית", שבה התודעה נתפסת כחלק ממערכת רחבה יותר הכוללת אינטליגנציה חוץ-אנושית.
תשובה:
אני
