הקליק ששינה את הכול: איך בוט חינוכי יכול להפוך את שיעור התכנות לחוויה של הצלחה

ליאת, תלמידת כיתה י"א במגמת מערכות מידע, ישבה מול מסך המחשב ולטשה עיניים בשורת קוד סוררת שלא הסכימה לפעול. השעון תקתק, ושאר הכיתה התקדמה – והיא? רק הרגישה שהיא נשארת מאחור. לא כי היא לא חכמה, אלא כי משהו בלב עצר אותה מלבקש עזרה. "מה אם אטעה? מה אם זו שאלה טיפשית?" – המחשבות חזרו על עצמן.

אבל אז ליאת הכירה את סקיילר – לא מורה, לא עוזר הוראה, אלא בוט. צ'אטבוט חינוכי שפיתחו חוקרים באוניברסיטת בריגהם יאנג, במיוחד כדי לעזור בלמידה אישית – בשקט, בלי שיפוטיות, עם הרבה סבלנות.
"היי ליאת, רוצה שנבדוק יחד את התנאי בלולאה שלך? את בכיוון הנכון!" התגובה הזו, הקטנה לכאורה, פתחה עבורה דלת שלא נפתחה קודם. היא ניסתה, טעתה, תיקנה, למדה, והרגישה שהיא מסוגלת.
 

כתבה: נעמה מרוז - מובילת תחום בינה מלאכותית באגף החינוך הטכנולוגי

מחקרים עדכניים מצביעים על מה שמורים חכמים כבר מבינים אינטואיטיבית: לתחושת מסוגלות יש השפעה עצומה על למידה – במיוחד אצל תלמידות בתחומי מערכות מידע ותכנות.
הפערים בין בנים לבנות בתחושת הביטחון העצמי בלימודי תכנות אינם נובעים מפערים ביכולת - המחקר מבריגהם יאנג מאשש זאת בבירור - אלא מתחושת חוסר שייכות, צפחד משיפוט ומחשש מטעויות פומביות.
ובדיוק כאן נכנסים בוטים חינוכיים מבוססי בינה מלאכותית לתמונה.

בחינוך הטכנולוגי בישראל, רואים חשיבות עליונה בעידוד בנות ללמידת מקצועות STEM.
מתוך הבנה שבוטים ללמידה פרסונלית מהווים הזדמנות ייחודית לצמצום פערים מגדריים, המכון לחקר בינה מלאכותית ואגף מו"פ במשרד החינוך יזמו מחקר חדשני בתחום.

מחקר חלוצי: הבוט האישי לתלמידי מדעי המחשב

המחקר המשותף של המכון למחקר יישומי בינה מלאכותית ואגף מו"פ במשרד החינוך*, שיוצא לדרך בימים אלו.
מטרת הניסוי: עיצוב פרקטיקות הוראה מיטביות לשילוב למידה נתמכת בוט במדעי המחשב, המקדמות למידה עצמאית ותחושת מסוגלות.

המחקר מתמקד בפיתוח בוט מנחה אישי ללימודי שפות תכנות במדעי המחשב. הניסוי נועד לפתח אסטרטגיות מיטביות לשימוש בבוט מבוסס בינה מלאכותית לקידום למידה מותאמת אישית במגמת מדעי המחשב, עם התמקדות בשפות Java ו-C#.

המחקר יבחן שאלות מרכזיות הנוגעות לאופן שבו הבוט משפיע על חוויית הלמידה – מהאפשרויות להתאמה אישית ועד להשפעתו על תחושת המסוגלות העצמית ועל המוטיבציה של התלמידים. נקודה מעניינת שתיבחן בין היתר, היא האם ישנם הבדלים מגדריים בהשפעת הבוט, בדומה לממצאים ממחקרים בעולם. כמו כן, החוקרים מעוניינים להבין טוב יותר כיצד ניתן לשלב את הטכנולוגיה בצורה מיטבית בתהליכי ההוראה והלמידה.

היות שהמחקר נמצא בתחילת דרכו, טרם נאספו ממצאים, אך הציפייה היא שהתובנות שיעלו ממנו, יסייעו לפתח כלים איכותיים יותר לתמיכה בלמידה אישית במקצועות הטכנולוגיים.

הבוטים לא באים להחליף מורים ומורות, אלא הם באים להעצים. ובעידן שבו הבינה המלאכותית נכנסת יותר ויותר לכיתות, יש לנו הזדמנות חד-פעמית: לעצב אותה כך שתצמצם פערים, במקום להגדיל אותם.

בניגוד לדעה הרווחת, שטכנולוגיה מגדילה פערים חברתיים, המחקר מבריגהם יאנג ויוזמות חדשות כמו המחקר הישראלי, מציעים כיוון מעודד - לפעמים, הפתרון לבעיה טכנולוגית הוא... עוד טכנולוגיה, אבל כזו שתוכננה עם מטרה: להפוך את עולם התכנות ומערכות המידע למקום שמזמין את כולם, ללא הבדל מגדר, להצליח.

אז אם אתם מורים או מפתחים, אולי שווה לנסות. אולי ליאת הבאה כבר יושבת בכיתה שלכם ומחכה לבוט שישנה את חוויית הלמידה שלה, ואולי גם את עתידה המקצועי.

*שותפי המחקר:

המכון למחקר יישומי בינה מלאכותית בחינוך

ד"ר אורנית מימון - חוקרת הניסוי
ד"ר עינת גיל - החוקרת הראשית במכון
אפרת שושני - מנהלת המכון

המרכז לחינוך סייבר

עמוס מרום, אסיף אלמוזני

אגף החינוך הטכנולוגי

רחל פרלמן - מדריכה ארצית מגמת הנדסת תוכנה ומדעי המחשב
נעמה מרוז - מובילת תחום AI
שותפים בפיתוח הבוט: גוגל וקרן רש"י.
 

למאמר:

A Chatbot Tutor Can Lessen the Gender Confidence Gap in Information Systems Learning