מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
חזרה למאגר הפרסומים

תיקון | מאי 2025

share
שתפו עמוד:
תיקון | מאי 2025
נושאים: חינוך וסביבה, פדגוגיה
קהל היעד: הורים, צוותי חינוך
סוג תוצר: ניוזלטר
יוצר התוכן: אגף המו"פ
שנת פרסום: 2025

דבר העורכת

הוראה מתקנת

שיעור בתיקון

נעמה כהן, צוות המו״פ

כ-12 ילדים וילדות יושבים נרגשים בחצי גורן, גבם זקוף ואוזנם כרויה - מתכווננים. 

המורה עומדת במרכז, קשתות ביד ימין, כינור מונח על כתף שמאל - מרימים באחת, מניחים בשתיים ובקריאת שלוש, צליל "לה" נשמע. ואז, לאט לאט, כינור כינור - "לה" ארוך לבדו, מכוון אל זה של המורה. 

ופתאום, בתוך השקט והדיוק, ילדה אחת מבחינה ומפנה שאלה למורה: איך את מכוונת את הכינור שלך בלי כפתור? יש לך רק מפתחות. רדיוס חיוכה גדל פלאים, וליבה התרחב מהתובנה. עצרה לרגע ודיברה. בין הדברים היו התנאים המקדימים: עובי המיתרים, גודל הכינור, החומר, האיכות ועוד - אבל מה שבאמת עושה את העבודה, זה הניסיון, העדינות וההקשבה. המתח העדין שבין הכפתור בחלקו התחתון שבכינור לבין המפתח שב״שבלול״ בחלקו העליון, תלוי ברכות התנועה.
 
בפליאה מהגילוי, הילדים חוזרים לנגן. כל זוג עם החלק שלו. מנסים להסתנכרן - מחפשים הרמוניה. המורה עוברת ביניהם, אחת אחד, מדייקת קצב, מיקום של אצבע, אורך צליל, עוצמת קשת או גובה של סולם. 

אני מתבוננת מהצד ופתאום מבינה אחרת את עבודת המנצחת: הילדים בקשב ותגובה - לעצמם ולסביבה, מתקנים ברגישות של תנועה זעירה לכדי מנגינה נעימה. 

נשמע לי כמו ניצחון.

  • "תיקון זה מציאת עצמך כפי שאתה" | ימימה אביטל

הפירוש המילולי הפשוט מתאר פעולה שמחזירה משהו לקדמותו או משפרת אותו לאחר שהתקלקל, השתבש, או לא ענה על הדרישות. 

בשימוש היומיומי, תיקון מכשיר דורש פעולה טכנית, תיקון טעות נעשה לאחר שנמצאה שגיאה, ובשגרה מתקנים תקנון/חוק/מסמכים רשמיים כדי לשפר, לעדכן או לנסח דבר מה באופן מדויק יותר.

מעבר לכך, "תיקון" בעברית היא מילה עשירה ורבת משמעויות, הנוגעת להקשרים שונים – לשוניים, מוסריים, רוחניים, הלכתיים ומשפטיים. זו מילה שמכילה בתוכה גם דרך חיים, הכוללת תיקון אישי, חברתי או רוחני. פעולת התיקון כמו אומרת לאדם שביכולתו לעשות את הבלתי אפשרי: לחזור אחורה בזמן ולשנות. ועל ידי כך גם להפוך את העולם לטוב יותר. תיקון מופיע גם בהקשרים של התבוננות פנימית, כאשר אדם מנסה לשפר את ההתנהגות שלו, להתנצל או להבין איך לפעול אחרת בעתיד - על ידי לקיחת אחריות, התפתחות אישית וריפוי יחסים.

תיקון עולם

ימים כתיקונם

ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ

תיקון עולם הוא מושג יסוד במסורת היהודית המקבל משמעות של פעולה מוסרית רחבה: ניסיון לשנות את הסביבה, לתקן עוולות ולקדם עולם צודק יותר. זהו תיקון שלא רק מתקן תקלה – אלא בונה מציאות המבוססת על ערכי צדק, אחריות וחמלה, מתוך תפיסה עמוקה של  אחריות האדם על העולם, על שוכניו ועל הבריאה כולה - החי, הצומח והדומם - יצירי כפיו של הבורא. 

תיקון ליל שבועות מגשים עיקרון זה: לילה של לימוד תורה בערב חג מתן תורה, שהתפתח במסורת הקבלית מתוך תפיסה שהכנה רוחנית זו מתקנת את הפרט ואת העולם. 

בחינוך, מושג זה מעביר את הלמידה ממישור אקדמי לזירה החברתית הפעילה. תיקון עולם בחינוך אינו רק ללמד על העולם, אלא לטפח לומדים שרואים את עצמם כבעלי אחריות כלפיו ולומדים לתקן אותו כחלק מתהליכי אחריות אזרחית. 

חינוך ברוח תיקון עולם עונה לא רק על השאלה "מה נלמד?" אלא על השאלות: "איך זה מקדם עולם טוב יותר?" ו"מה התפקיד שלנו בעולם?" תלמידים עוברים מתודעת צרכנים פסיביים של ידע לתודעת סוכני שינוי, והופכים לשותפים פעילים בתהליכים קהילתיים וחברתיים. 

  • "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך" | יאנוש קורצ׳אק

תיקון בחינוך

טיקון אוטומתי

לא רק לתקן, אלא לטפח 

ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ

חינוך שמכיל את מושג התיקון בכל רבדיו – אישי, חברתי, ערכי – הוא חינוך שמאמין באדם. הוא לא רק מלמד, אלא גם מאפשר לחשוב מחדש ולבנות שוב ושוב, עד שיגיע למטרתו. 

תיקון כדרך לצמיחה ברמה האישית: בכיתה שבה תיקון הוא חלק מהתרבות, תלמידים לומדים שטעויות הן חלק טבעי מהלמידה. אין הכוונה רק לאפשרות לשפר ציון או לתקן תשובה, אלא ליצירת מרחב בטוח שבו מותר להיכשל, להבין ולנסות שוב. במרחב כזה התלמיד מסגל התמדה, לקיחת אחריות ובניית חוסן פנימי.

הידברות מתקנת ברמה החברתית: תיקון מתרחש גם בין אנשים - בין תלמיד לתלמיד, בין מורה לתלמידה, או בין תלמיד למערכת. חינוך לתיקון חברתי משמעו עידוד לשיח של פיוס, סליחה ולקיחת אחריות. מרחב כזה מטפח קהילה אנושית בריאה שבה כל המעורבים לומדים להקשיב, להבין ולבנות אמון מחודש.

לא מתקנים לב שבור

if it ain't broke, don't fix it

עפרה בן דוד, לשעבר עובדת סוציאלית בישיבת חברותא, רעננה

הנערים שהגיעו אלינו היו שבורים. שבורי נפש ורוח. פליטי מערכות חינוך שלא ידעו להתמודד עם התלמיד האחר. מתוך תאוריית האינטליגנציות של גרדנר, ומתוך תפיסה חסידית ש"אין שלם יותר מלב שבור" - הבנו שהתפקיד שלנו, במקום הקטן שלנו, הוא לא לתקן או להדביק שברים אלא להאמין באמת שמתוך השבר תהיה צמיחה - תוך מתן מרחב גדול מאוד ומעט מאוד הגבלות וקווים אדומים. איננו מתקנים בני אדם, אלא נותנים את המקום והמרחב ונוטעים בנער את האמון ואת הידיעה שאנחנו לצידו תמיד. מתוך כך, תהיה צמיחה ויציאה מהכוח אל הפועל של הכוחות והכישרונות הטמונים בו.

גישה זו השפיעה גם על מגוון האמצעים שבחרנו להציע לתלמידינו. רבים מהנערים הגיעו עם אבחונים של הפרעות קשב וריכוז והמלצות לנטילת תרופות, אך במסגרת שלנו מצאנו דרכים חינוכיות משלימות שהתאימו לרוח התוכנית.

התמקדנו בבניית סביבה שמכירה בדרכי הלמידה המגוונות ומספקת מרחב לביטוי עצמי. פיתחנו דרכים לחזק את ביטחונם העצמי ואת האמונה ביכולותיהם של התלמידים, ובעיקר נוכחנו יום יום  כיצד כשנער מרגיש שמאמינים בו, הוא מפתח באופן טבעי שאיפה להתקדם ולהגיע להישגים - מתוך התעוררות פנימית משמעותית.
בהשראת גרדנר, למדנו לזהות את הכישרונות הייחודיים של כל נער, במקום להתמקד במה ש"חסר" וטעון ״תיקון״. אמירתו של הרבי מקוצק, שמגלמת בתוכה תפיסת חיים שלמה, לימדה אותנו שדווקא מתוך השבר והקושי צומח האור הגדול ביותר. הנערים לא היו זקוקים ל"תיקון", אלא להכרה בכך שהשברים הם חלק מהשלמות הייחודית שלהם. כך יצרנו מרחב שמוקיר את הדרך הייחודית של כל נער ומאמין בכוחותיו הפנימיים - בדיוק בנקודה שבה הוא נמצא.

ניתן לתיקון

חסר תקנה?

ד״ר יעל צורי, מחלקת מחקר, אגף מו״פ 

מה הייתם מתקנים לו יכולתם לתקן כל דבר? 

אנחנו חיים בעולם שרוצה לתקן אותנו לבלי הכר. כל מה שלא עומד בציפייה מסוימת (שלנו או של החברה) נראה לנו כדורש תיקון. אף אחד לא מושלם. השאלה, כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי לתקן… 

בסיפור "בלי חרטות" (מתוך הספר אוטוקורקט בהוצאת כנרת זמורה דביר, 2024) מתאר אתגר קרת איך הרצון לתקן, אפילו דברים קטנים כמו רגעים או מילים שנאמרו, עלול להוביל אותנו לקץ האנושות. 

קרת מתאר איך טכנולוגיה שתומכת ברצון שלנו לתקן גורמת לאסון קולוסלי. "דמיינו את ההפתעה הענקית כשבסופו של דבר התגלה שמה שהשמיד את האנושות לא היה איזו המצאה מטלטלת שזכתה לכותרות ענק בתקשורת העולמית אלא סתם פיצ'ר מחורבן לשימוש חווית המשתמש."

מה הפיצ'ר? מתנצלת על ה׳קלקלן׳ (ספוילר) - רק נגיד שסביר להניח שעשית בו כבר שימוש. מדובר בפיצ'ר שמחזיר אחורה משהו שאתם לא מרוצים ממנו. Undo. דמיינו שהייתם יכולים לעשות Undo למציאות. בעולם הסוריאליסטי שקרת מתאר, יש יכולת לעשות תיקונים קטנים ומיידיים. 
תיקון מניח קלקול… אבל אולי לא תמיד יש קלקול אלא מציאות שונה שקשה לנו להשלים איתה? אנחנו שואפים לחיות בשליטה, מפחדים לטעות, לחוות חוסר אונים אך המציאות טופחת על פנינו שוב ושוב. הפער הזה מייצר תחושות רבות. הוא מייצר, בין היתר, תחושות אשמה, אכזבה ובושה. עם התחושות הללו מגיע רצון לתקן. תיקונים וקלקולים הם חלק מהזהות שלנו והכוח שגורם לנו לנוע. אולי אם נתקן יותר מדי, נגיע, כמו שקרת מתאר, למקום שיבטל את מי שאנחנו. 

כתבתי ומחקתי. רציתי לתקן. משאירה ככה.  

תיקון תוך כדי תנועה

ד״ר טל שריר, מחלקת אסדרה, אגף מו״פ 

הטבע מלמד אותנו שיעור חשוב - בעלי חיים וצמחים מרפאים את עצמם באמצעות מנגנוני ויסות פיזיולוגיים. גם בגופנו קיימים מנגנוני תיקון, המתמודדים עם כ-50 אלף פגיעות בדנ"א מדי יום. מנגנונים אלה פועלים בשקט, מתקנים נזקים ומונעים מחלות - כל זאת "תוך כדי תנועה".

לעומת זאת, במערכות מלאכותיות שהאדם יוצר - כמו חברות, ארגונים עסקיים וארגוני ממשל - לרוב חסרים מנגנוני ויסות עצמי דומים. חברות כמו קודאק ונוקיה הן דוגמאות לארגונים שלא הצליחו להתאים את עצמם לשינויים והגיעו לנקודת שבר בלתי הפיכה.

אסדרה דינמית כמנגנון תיקון מערכתי

בעולם שבו הטכנולוגיה והחברה משתנות בקצב מסחרר, האסדרה (רגולציה) הדינמית מהווה את המקבילה המוסדית למנגנוני התיקון הטבעיים. עם זאת ממש כמו בטבע תהליכי אסדרה אלו חייבים להיות דינמיים ומסתגלים ולא קבועים מראש.

ארגז החול הרגולטורי - המעבדה לאסדרה דינמית

ארגז החול הרגולטורי (Regulatory Sandbox) הוא אחד הכלים המרכזיים של האסדרה הדינמית. זוהי מסגרת ייחודית המאפשרת נסיינות רגולטורית מבוקרת בעולם האמיתי. בתוך ארגז החול, הרגולטור מעניק הקלות או פטורים זמניים מכללים מסוימים, כדי לאפשר בחינה של:

  1. חדשנות חינוכית וטכנולוגית - מודלים חדשניים שהרגולציה הקיימת אינה מותאמת אליהם
  2. מודלים רגולטוריים חלופיים - גישות חדשות לאסדרה שעשויות להיות יעילות יותר
  3. השפעות לא צפויות - איתור וטיפול בהשלכות בלתי צפויות של שינויים רגולטוריים לפני יישומם בקנה מידה רחב

היתרון המובהק של ארגז החול הוא איסוף ראיות אמפיריות ממקור ראשון. במקום לנחש כיצד שינוי רגולטורי ישפיע, הרגולטור יכול לראות את התוצאות בפועל, בסביבה מבוקרת, ולהתאים את האסדרה בהתאם. זהו מנגנון למידה מוסדי המאפשר "תיקון תוך כדי תנועה" של המערכת הרגולטורית עצמה.

כשם שנהר מתפתל מוצא את דרכו בנוף המשתנה, כך גם אסדרה דינמית וארגזי חול רגולטוריים מאפשרים לחברה להתקדם ולהסתגל לעולם המשתנה במהירות, תוך שמירה על איזון בין חדשנות, צמיחה והגנה על האינטרס הציבורי.

  • "שום דבר אינו דורש תיקון כמו הרגליהם של אחרים" | מארק טווין

מגמות עתיד

מיסטר פיקס

ד״ר איריס פינטו, מחלקת המחקר, אגף מו"פ

המילה "תיקון" נשמעת לעיתים בהקשר של טעות או כישלון. אבל בחינוך  -  ובעיקר כשחושבים על העתיד – תיקון הוא לא רק תיקון שגיאות, אלא תגובה ערכית ומערכתית, הנשענת על חזון,  למציאות משתנה. מגמות העתיד השונות הן הגורם הדוחף, ולעיתים מחייב, ואילו תיקון הוא אופן הפעולה – הדרך להתמודד, להתאים ולבנות את החינוך של המחר על היבטיו השונים: 

  • טכנולוגיה משתנה: כניסת בינה מלאכותית ומציאות מדומה משבשות את דרכי הלמידה המסורתיות. התיקון הנדרש כולל פיתוח אוריינות דיגיטלית, עיסוק בדילמות אתיות והכשרת מורים.
  • שינויים חברתיים: הֶקשרים ויחסים, גלובליזציה ורב-תרבותיות, יוצרים קהילה חינוכית מורכבת. התיקון הנדרש מתמקד בבניית תרבות הכלה, שוויון הזדמנויות וחינוך לאזרחות גלובלית.
  • אתגרים סביבתיים: משבר האקלים מחייב פיתוח אחריות סביבתית. התיקון הנדרש כולל יצירת תודעה אקולוגית וחיבור בין ידע מדעי לערכים.
  • כלכלה משתנה: במציאות שבה מקצועות נעלמים ונולדים במהירות, התיקון הנדרש כולל שינוי המוקד החינוכי מהוראת ידע לפיתוח מיומנויות: חשיבה ביקורתית, גמישות ויצירתיות.

  • "כל זמן שהנר דולק - אפשר לתקן" | ר׳ ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר בחסידות