ניהול סיכונים בחינוך

"סיכון" במסמך זה מוגדר כפער הבלתי נמנע הנוצר בין קצב החדשנות הטכנולוגית המואץ לבין היכולת האנושית והמוסדית לצפות ולעכל את השלכותיה על רוח האדם. המעבר המואץ לעידן הבינה המלאכותית הכללית (AGI) , ממשקימוח-מחשב (BCI) והתפתחותן של קהילות דיגיטליות מבוזרות (DAOs), מחייב בחינה מחודשת ויסודית של מושג הסיכון בחינוך.

האיומים החדשים אינם מסתכמים ב"תקלות" או בשיבושים בתפקוד המערכת, אלא מציבים סכנה עמוקה שעלולה לשנות באופן בלתי הפיך את טבע האדם ואת הביולוגיה שלנו כמין.  אלו הם סיכונים מהותיים הנוגעים לשאלת יסוד קיומית: האם נמשיך לחנך את תלמידינו כבני אדם חופשיים, או שמא נאפשר לטכנולוגיה להפוך אותם לאובייקטים הנתונים לעיצוב, לשליטה ולהנדסה מראש? משום כך, מטרת ניהול הסיכונים חייבת להתרחב מעבר להגנה על תפקוד המוסד, לכדי מסגרת נורמטיבית שתכליתה העליונה היא הגנה על היושרה האנושית ( (Human Integrity וטיפוח הזהות האישית והחופשית של הלומד.