חינוך טכנולוגי מקצועי מבוסס מקום כמקדם שוויון

האם למקום ולסביבה של תלמידי החינוך הטכנולוגי יש השפעה על תחושת המסוגלות שלהם והיכולת שלהם להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית.

מחקרה של גלית בינט בודק למעשה האם ניתן לצפות שבקרב תלמידים ותלמידות של חינוך טכנולוגי מקצועי מבוסס מקום, תימצא תחושת מסוגלות עצמית, בהשוואה לתלמידים ולתלמידות שלא השתתפו בתכנית זאת, בדבר היכולת שלהם להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית.

שאלה זו מתחלקת לשלוש שאלות מחקר הבוחנות כל אחת היבט אחר של הנושא:

1. מהו טיב הקשר שבין חינוך טכנולוגי-מקצועי מבוסס מקום לבין תפיסת תלמידים באשר להערכתם ובאשר ליכולתם השתכרותם העתידית?
2. באיזו מידה חינוך טכנולוגי-מקצועי מבוסס מקום, בהשוואה לחינוך שאינו מבוסס מקום, מטפח מסוגלות עצמית אשר עשויה להתגבר על הדיכוטומיה של היחסים בין מרכז לפריפריה ולקדם תחושות של שוויון?
3. כיצד תורם חינוך טכנולוגי - מקצועי מבוסס מקום לגיבוש הזהות המקצועית ולטיפוח תמונת עתיד?

תפיסת ניעות חברתית-כלכלית - קיים קשר חיובי בין לימודי התלמידים בחינוך טכנולוגי-מקצועי בכלל, ובין אלו בחינוך מבוסס מקום בפרט לבין שיפור יכולת ההשתכרות הנתפסת.

תחושת מסוגלות עצמית ושוויון חברתי - מניתוח כלל המשתנים של מסוגלות עצמית ושוויון חברתי, עולה כי תלמידים הלומדים בחינוך מקצועי-טכנולוגי מבוסס מקום מאמינים שמציאות חייהם היא פועל יוצא של התנהלותם ובחירותיהם בהשוואה לקבוצת הביקורת, ורואים ביזמות, כלי משמעותי להשגת יעדיהם.
קיים מתאם חיובי בין לימודים בחינוך טכנולוגי מבוסס מקום לבין אמונת התלמידים החיים בפריפריה ביכולתם האישית להתקדם ללא קשר לשייכותם המעמדית.

השגת זהות תעסוקתית (על פי מרסיה) - קיים מתאם גבוה יותר בין חינוך טכנולוגי מבוסס מקום לבין השגת הזהות של הפרט ביחס למקצוע, בהשוואה לחינוך שאינו מבוסס מקום.

הבניית תכניות לעתיד ותכנון קריירה - ניתוח הנתונים לגבי תכניות העתיד של התלמידים נחלק לשני היבטים – תפיסת העתיד של התלמידים ביחס למגוון תחומי חייהם בעשור הקרוב, ותפיסת העתיד שלהם ביחס להתפתחותם המקצועית לאורך החיים. ממצאים אלו מלמדים על תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר בקרב תלמידי חינוך טכנולוגי מקצועי מבוסס מקום ומעידים על החשיבות של פדגוגיה זו בבניית דימוי עתיד של המתבגר בתחומי חיים מוגדרים ומסלולי חיים עתידיים.
נתונים אלו מחזקים את השערת המחקר לפיה קיים מתאם חיובי גבוה יותר בין חינוך מבוסס מקום לבין תחושת מסוגלות עצמית כפי שזו מתבטאת בהבניית תכניות הפרט לעתיד בהשוואה לחינוך שאינו מבוסס מקום.

בחינת משתני בקרה נוספים על המסוגלות העצמית ותפיסת העתיד של התלמידים

השפעת מגמות הלימוד על המסוגלות העצמית ותפיסת העתיד - מהמחקר לא נמצא הבדל בין תלמידים במגמות לימוד שונות לבין ניעות בין דורית נתפסת.

הבדלים בין מגמות לימוד ביחס לשיוויון חברתי - תלמידים במגמות תעסוקתיות נוטים ליחס מידה פחותה של חשיבות לנסיבות חיים שאינן בשליטת הפרט בהשוואה לחבריהם במגמות עתירות ידע והנדסיות גבוהות. הם גם מאמינים יותר מחבריהם כי חופש הבחירה ביחס לעיסוקם ולעתידם נתון בידיהם. למרות אי השוויון שהם מזהים ביחסים שבין קבוצות מוצא וההזדמנויות לקידום המצויות במרכז לעומת הפריפריה.

השפעת מאפייני המקום על המסוגלות העצמית ותפיסת העתיד - לא נמצא מתאם מובהק ומשמעותי בין שני מדדי אי השוויון לבין תפיסת הקריירה והתפתחותה - כל אלו שוליים ביחס לטיפוח תחושת המסוגלות ודימוי תמונת העתיד בקרב תלמידים הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי.

לסיכום, ניתן לומר כי תלמידים על פני כל הרצף החינוכי בחינוך הטכנולוגי-מקצועי הינם חדורים תחושת מסוגלות, ללא קשר להישגיהם הלימודים, באשר ליכולתם לטפס מעלה בסולם החברתי-כלכלי ולרכוש מעמד גבוה משל הוריהם. זאת על אף הגורמים המעכבים המצויים בסביבת מגוריהם. מכאן, עולה האפשרות לראות בחינוך טכנולוגי- מקצועי מבוסס מקום דרך נוספת לשבירת השעתוק הבין- דורי.

למאמר המלא של גלית בינט - חינוך טכנולוגי מקצועי מבוסס מקום כמקדם שוויון​