המציאות מלמדת אותנו שבעיות מרכזיות הנוגעות לכולנו (שינויי אקלים, זכויות אדם, וכו') אינן יכולות לקבל מענה ראוי מתחום אחד הצובר ידע תחומי, אלא מהבנה טובה יותר של היחסים בין שדות ידע אלו. השינויים בשוק העבודה הגלובלי יוצרים מציאות בה נדרשים אנשים שיכולים להתמודד עם בעיות חדשות ומורכבות, ליישם חשיבה של מומחים בדרך גמישה, ולתקשר ביעילות עם אנשים אחרים בעלי השקפות שונות ביחס לאותו נושא.
להלן מספר נקודות מתוך הסקירה של ד"ר עדי קדרון:
הגדרה
- בינתחומיות – תהליך שבו לומדים משלבים וממזגים מושגים, תיאוריות, השקפות, מידע, נתונים, מתודולוגיות, או כלים מכמה תחומי דעת שונים, במטרה להסביר תופעות, להבין נושא-על המצריך אינטגרציית ידע ממספר תחומים, לייצר תוצרים, או לפתור בעיות בדרכים שלא היו אפשריות באמצעות תחום דעת יחיד.
- רב-תחומיות – שילוב בין כמה תחומי ידע, אך ללא אינטגרציה ביניהם – באופן שכל תחום שומר על זהותו הנפרדת.
מאפייני למידה רב תחומית
- מכוונת מטרה – נובעת מתוך מטרה מוגדרת ומוחצנת (למשל פתרון בעיה, יצירת מוצר, פיתוח הסבר) המבהירה את הצורך והמוטיבציה לשילוב תחומי דעת.
- עיגון עמוק בתחומי הדעת – מתבססת על רעיונות תחומיים המאורגנים ומשולבים מחדש בדרך חדשה ומשמעותית.
- אינטגרטיביות – שילוב מכוון ופורה של רעיונות תחומיים, במטרה לאפשר הבנה טובה ומעמיקה יותר של הנושא הבינתחומי באופן שלא היה מתאפשר דרך תחום אחד בלבד.
צורך
השינויים בשוק העבודה הגלובלי יוצרים מציאות בה נדרשים אנשים שיכולים להתמודד עם בעיות חדשות, ליישם חשיבה של מומחים בדרך גמישה, ולתקשר ביעילות עם אנשים אחרים בעלי השקפות שונות ביחס לאותו נושא. כל אלה מתאפשרים בזכות והודות ללמידה בינתחומית ורב תחומית תוך שילוב בין כמה תחומי ידע.
אתגרים של הוראה בינתחומית
- למידה – מחקרים מגלים כי תלמידים בגילים שונים, כולל בהשכלה הגבוהה, תופשים משימות כאלו כצבירה וסיכום של מידע ולא כשילוב המקורות המרובים לכדי תוצר אינטגרטיבי אחד. תלמידים מתקשים ביצירת קשרים מסוג זה.
- הוראה – הוראה בפועל של חקר בינתחומי מצריכה מהמורה התמודדות הן רעיונית (כיווני מחשבה יצירתיים ולא מוכרים, עולמות תוכן מגוונים) הן ארגונית (מגוון רעיונות ונקודות מבט בכיתה אחת).
- הערכה – הספרות חסרה ידע מספק אודות הערכת ההיבטים השונים המעורבים בלמידה בינתחומית (הערכת התהליך) והבנה בינתחומית המפתחת בעקבותיה (הערכת התוצר הבינתחומי). לפיכך, הגדרת קריטריונים ברורים קפדניים להערכה של איכות בינתחומית היא אתגר משמעותי.
יתרונות של הוראה בינתחומית
- למידה שיתופית – למידה זו מהווה כר פורה לדיאלוג עשיר עם עמיתים, דרכי רעיונות ודרכי חשיבה מקוריים, תמיכה בהתפתחותה של הבנה בינתחומית והגברת מעורבותם העתידית של התלמידים בחברה.
- חשיבה ביקורתית – פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתית וגמישה, הקניית כישורים של שיתוף פעולה שמנצלים יתרונות יחסיים של מורים מכמה תחומי התמחות. לימודים כאלו חשובים לפיתוח כישורים של למידה שישמשו את התלמיד לאורך החיים.
חשוב לציין שהמאמר מציג מגוון מודלים ליישום הנושא וכולל מיפוי דגמי הוראה שונים, וכן מתייחס לנושא הערכה והטמעת למידה בינתחומית.
