אף על פי שקיימת הגדרה בינלאומית מוסכמת על המושג - חינוך, עדיין ישנם היבטים רבים השנויים במחלוקת. כגון הפרדה מגדרית בגלל רקע דתי וישנו צורך ברכישת מיומנויות עיבוד מידע מול הצורך בתוכניות לימודים מפורטות והקשר בין תוחלת חיים להשכלה.
ד"ר אבי כהן - מפמ"ר מגמת הנדסת תוכנה וסייבר ובשיתוף ד"ר ברוריה הרמן - מרצה בכירה במכון הטכנולוגי בחולון ודלית שטאובר, כיום מנכ"לית משרד החינוך כתבו מאמר בשם "היבטים ארציים ובינלאומיים בחינוך מחשבות אודות הצורך לכלול נושאים במדעי המחשב במבחנים בינלאומיים", המתייחס לנושא ומבקר את המבחנים הבינלאומיים, העוסקים בנושאים כלליים מבלי להתייחס להיבטים המקומיים.
כאמור, המאמר מתאר ומבקר את הוויכוח לגבי מבחנים בינלאומיים ככאלו המציגים את ההיבט הגלובלי, שמערער את המקומיים, חינוך מסורתי, קהילתי. על מנת למתן את המתח בין חינוך מכוון קהילה וחינוך גלובלי, מציגים הערכה בינלאומית - מודל המאפשר למערכת החינוך ליישב את המתח ואף להציג סדרי עדיפויות בנושא משאבי חינוך ופריסה של למידה בחינוך הבסיסי. מודל ההערכה המוצע מבוסס על מודל "CHAMSA", תוך התייחסות למדעי המחשב כשפת טכנולוגיה ומצביע על החשיבות של הכללת נושאי מדעי המחשב בבחינות בינלאומיות.
עקרונות בסיסיים של גלובליזציה בחינוך באים לידי ביטוי ב:
- ציפיות בסיסיות שלנו ממערכת החינוך
- הפרדה שמקורה בפער הדתי והאתני; מהות החינוך: "תנו לילדינו להיות כמונו"
- ההבדלים בין השכלה בסיסית לגבוהה – סוציאליזציה מול לגיטימציה
- מקצועות הלימוד המומלצים בחינוך הבסיסי ודגם "CHAMSA"
הדגם המוצע הוא בראש ובראשונה גשר מעל פער עולמי-מקומי, ולמעשה מאפשר את שתי הגישות.
על מנת למתן את המתח בין חינוך קהילתי מקומי לבין חינוך גלובלי בינלאומי, מודל הערכה צריך להיות מפותח ברציפות, בצורה כזו המאפשרת למערכת החינוך ליישב את המתח ואף להציג סדרי עדיפויות לגבי משאבי חינוך ופריסה של למידה בחינוך הבסיסי.
במאמר זה הוצע מודל הערכה ראשוני מבוסס על מודל "CHAMSA" המראה על חשיבות הכללת נושאי מדעי המחשב בבחינות בינלאומיות. בהקשר של חינוך למדעי המחשב, לרבות מדעי המחשב בבחינות בינלאומיות, נאמר כי נושא זה יתרום להכרה במדעי המחשב כשפה מדעית לבעיות פתרון, ייצוג ידע ופורמליזציה של תהליכים, כמו גם קרקע להבנה טובה יותר של טכנולוגיה וביצוע תהליכים הקשורים לטכנולוגיה.
מדינות וקהילות יכולות להצטרף למערכת ההשוואה הבינלאומית מבלי לחשוש לאבד את זהותם הייחודית. קהילות יכולות לקחת חלק בפעילויות חברתיות בתוך מערכת רב-תרבותית ומערכת ההשוואה הבינלאומית יכולה לספק זירה לשאיפות האישיות-מקומיות של החינוך.
