אח שלי בלב: מיזם להנצחת נופלי מלחמת חרבות ברזל

בהשתתפות אליסף פרץ מנכ"ל עמותת אחים בלב, מירב זרביב סמנכ"לית מנהל החינוך הטכנולוגי ותמר עמיחי דוד, מנהלת פרויקטים בעמותה.

בהשתתפות זיו סיבוני יוצרת הסרט ואורי ויזל, האח השכול.

בהשתתפות עומרי זעפרני יוצר הסרט ולירז טויטו בלומנפלד, האחות השכולה.

שרון אביאני לוקח אותנו למסע אינטימי בזיכרונותיו ומספר את סיפורו אחיו הבכור, שחר ז"ל, שנפל בעת מילוי תפקידו כרבש"צ קיבוץ כפר עזה בשבעה באוקטובר.

סיפור של עופרי גבאי, צעירה שנאלצה להתמודד עם אובדן קשה מנשוא ביום הארור ההוא. עופרי משתפת בסיפורו של אחיה, עמית גבאי ז"ל, שנרצח בברוטליות בזמן שניסה להגן על ביתו ומשפחתו.

הסרט מספר את סיפורה של עטרה פטר דסקל, המתמודדת עם נפילתו של אחיה סמל אחיה דסקל ז"ל, שהיה עמוד התווך של המשפחה ונפל בקרב גבורה בשג'עייה בכ"ט בכסלו, השנים-עשר בדצמבר.

הסרט מציג קשר משפחתי אמיץ וייחודי בין דייזי ופלורין לבין אחיהן עוז, בין הזקונים, שנרצח במסיבה ברעים בשבעה באוקטובר ביחד עם חברתו. האחיות מנסות לשמר את הצחוק שלו ומשתפות בהתמודדות.

הסיפור של רבקה בר-און על אחיה, רס"ן משה אברהם בר-און ז"ל, שנפל בקרב בשג'אעיה בשנים-עשר בדצמבר, הוא מסע של גאווה, אובדן והתמודדות.

הסרט מתעד את בר בן מוחה ועדן חלילי ואת רצון המשפחה לקיים מפעל ההנצחה לזכר אחיהן, סמל עילאי נועם בן מוחה ז"ל שנפל בקרב בעת הגנה על מוצב כיסופים.

סרן ליאל חיו, מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, כשהוא בן עשרים ושתיים בלבד. אחיותיו. מספרות שהוא שאף להצלחה ולשלמות, ודרש מעצמו יותר משדרש מחייליו.

אורי ויזל, אחיו הקטן של אלקנה ויזל ז"ל, שנהרג ברצועת עזה, מספר בדרכו היחודית והמוזיקלית על האובדן העצום.

דרך סיפורה של לירז טויטו אחותה של עדיאל, שנרצחה במסיבה ברעים. אנחנו למדים שהיא תמיד ידעה לבטא את עצמה ואת האהבה שלה לעולם דרך האוכל שהכינה.

אדווה גבאי, שאיבדה את אחיה היחיד, רס"ן במיל' נצר שמחי ז"ל, מספרת על הדפיקה בדלת ועל הבשורה המרה, ששינתה את חייה לעד.

יוגב טמם מספר על אחיו אדיר טמם ובת זוגו שירז טמם זכרם לברכה. שנרצחו במיגונית ליד שער קיבוץ מפלסים. התלמידים מלווים אותו במסע ההתמודדות והצמיחה שלו.

 הסרט מתעד את נועם אלון שמספרת באינטימיות רבה על אחיה סרן דור שדה ז"ל, שנפל בקרב בקיבוץ כפר עזה. היא מדברת על שכול, כאב, וגעגוע, ועל המתח שבין "הנועם שלפני" ו"הנועם שאחרי".